סוגים שונים של פטרייה

סוגי פטריהפטרייה היא מיקרואורגניזם אאוקריוטי, המחולק לשמרים ולעובשים. הפטריות חיות בתנאים ייחודיים מאוד, ואוהבות בעיקר רטיבות, חושך וחום. ולכן, המיקום המועדף על שמרים ועובשים הוא מקלחות, בריכות ציבוריות, מערות חשוכות ואזורים נוספים המכילים לחות גבוהה.

פטריות מגיעות אל עור גופנו בדרכים שונות, בעיקר לאחר שהיינו במקום מלוכלך השורץ פטריות.

לאחר המגע הראשוני עם הפטרייה, מתחיל תהליך של חדירת הפטרייה אל עור גופנו והישארות במקומות חמימים ורטובים.

כך לדוגמא הפטריות אוהבות לחיות בכפות הרגליים, בציפורניים ובאזור המפשעה – אלה אזורים חמימים, נעימים, לחים וחשוכים. מנגד, לעתים רחוקות פטריות יופיעו באזורים יבשים החשופים לאור (כמו לדוגמא האף).

סוגי הפטרייה העיקריים הגורמים לפטרת הציפורניים

פטרת הציפורניים נגרמת בדרך כלל על ידי dermatophytes, קנדידה ועובשים אחרים. פתוגנים אלה נדבקים אל העור, חודרים אליו וממשיכים להתרבות בו עד הופעת הפטרת.

בעולם המערבי, הפתוגן העיקרי הגורם לפטרת הציפורניים הוא dermatophytes – זהו הפתוגן הפעיל ביותר במזג האוויר הממוזג המאפיין את העולם המערבי.

לעומת זאת, באקלים חם יותר (כמו במדינות טרופיות) הפתוגן הנפוץ ביותר הם קנדידה ועובשים שאינים ממשפחת dermatophytes. סוג הפתוגן שגורם לפטרת חשוב מאוד בעיקר לטיפול, מכיוון שכל סוגי הטיפול משפיעים בצורה שונה על כל פתוגן.

דרמטופיטים (Dermatophytes)

משפחת הדרמטופיטים כוללת מספר סוגים של פתוגנים פטרייתיים, והעיקרי ביניהם שגורם לפטרת הציפורניים הוא Trichophyton robrum.

כמו כן, קיימים סוגים נוספים של פתוגנים שבסופו של דבר עלולים להוביל לפטרת הציפורניים, וחשוב לאבחן אותם על מנת לדעת להתאים את הטיפול למחלה.

ראו גם: אבחון וסיפטומים של פטרת הציפורניים

הדרמטופיטים גורמים לפגיעה בציפורניים, בעור ובשיער, ועושים זאת על ידי מנגנונים שונים שמאפשרים להם לקבל אנרגיה מרקמות שעברו קרטיניזציה.

הדרמטופיטים מועברים אל העור על ידי מגע ישיר עם אזורים נגועים, בדרך כלל מאדם אחר או מבעל חיים.

בנוסף, ניתן להידבק בדרמטופיטים על ידי לבישת גרביים של אדם אחר, שימוש במגבת נגועה, ישיבה בסאונה ואזורים מלוכלכים נוספים. בסופו של דבר, הפטרייה מתרבה באזור הנגוע בעור, וגורמת לנזק רב בעיקר לציפורניים.

קנדידה

סוג נוסף של פתוגן שעלול לגרום לפטרת הציפורניים היא הקנדידה. מדובר במשפחת פטריות נפוצה ביותר, שתוקפת אזורים נרחבים בגוף כמו חלל הפה, הנרתיק ומקומות נוספים.

הקנדידה היא פטרייה מסוג שמר, שגורמת בעיקר לפטרת בציפורני אצבעות הידיים.

הקנדידה דורשת סביבה לחה ורטובה לאורך זמן, ולכן זיהום בקנדידה מאפיין בעיקר אנשים שעוסקים בעבודה ממושכת עם הידיים בתוך המים.

כמו כן, נדיר למצוא קנדידה אצל אנשים בריאים, וזיהום בקנדידה מופיע בדרך כלל אצל אנשים בעלי כשל חיסוני או פגיעה קודמת בציפורניים שמאפשרת לקנדידה לשרוד בקלות.

עובשים שאינם דרמטופיטים

קבוצה קטנה מאוד של פתוגנים שגורמים בסופו של דבר להתפתחות הפטרת היא עובשים שאינם דמרטופיטים. עובשים אלה גורמים לפטרת באצבעות הרגליים, ופוגעים בחלק קטן מאוד מהסובלים מפטרת הציפורניים.

פתוגנים מסוגים שונים דורשים טיפול שונה

ניתן לראות שקיימים סוגים שונים של פתוגנים שגורמים לפטרת הציפורניים. פטרת של ציפורני כפות הרגליים מופיעה בדרך כלל לאור זיהום בדמטופיטים או בעובשים מסוגים אחרים.

לעומת זאת, פטרת של ציפורני כפות הידיים אופיינית לזיהום על ידי קנדידה, ופוגעת בעיקר באנשים עם כשל חיסוני או מחלות רקע אחרות.

חשוב לציין שאבחנה מלאה של הפתוגן שגורם לפטרת נעשית על ידי לקיחת דגימה וביצוע בדיקות מעבדה שונות.

לעתים קרובות, ניתן להניח מהו הפתוגן שגורם לבעיה ולטפל גם לפני חזרת תשובות המעבדה אך כאשר הטיפול לא מצליח, יש צורך לבדוק היטב מיהו מחולל המחלה ומדוע אינו מושפע מהטיפול המוצע.