פטרת הציפורניים היא הביטוי של התיישבות פטריות מסוגים שונים באזור הציפורן. לאחר התרבות הפטריות, מתקבלת התמונה הקלינית המפורסמת של פטרת הציפורניים, ויש צורך להתחיל בטיפול שלא תמיד עוזר וכמובן לאתר את הגורמים לפטרת ציפורניים.
בדרך כלל, זיהום פטרייתי לא מצליח להתיישב באתרים שונים בגוף, וזאת בזכות מנגנוני הגנה שונים. במקרה של פטרת הציפורניים, אורח חיים מסוים וגורמי סיכון נוספים מאפשרים לפטרייה להתיישב בציפורניים, ולגרום לפטרת המדוברת.
ברוב המקרים, הגורמים לפטרת ציפורניים מתחילים על רקע גורמים שונים, שהימנעות מהם יכולה לעזור להימנע באופן משמעותי מהתפתחות פטרת הציפורניים ולמנוע את חזרתה. התפתחות הפטרת עלולה להוביל לסיכונים אפשריים שעלולים להסתבך, לגרום לנזק רב ובמקרים קיצוניים אף למוות.
הגורמים לפטרת ציפורניים ברגליים והידיים
כפות רגליים רטובות
פטריות הם מיקרואורגניזמים שאוהבים סביבה לחה וחשוכה. בדרך כלל, הגוף שלנו שומר על יובש טבעי, ולכן התיישבות פטריות באתרי גוף שונים היא דבר נדיר.
במקרים מסוימים, כפות הרגליים נשארות רטובות לאורך זמן רב, ובכך מאפשרות לפטריות אזור לח, חשוך ונוח להתיישבות. בזכות זאת, הפטריות השונות מגיעות אל כף הרגל ומתחילות להתיישב בה ולהתרבות ללא הפסקה. לכן, פטרת הציפורניים מאפיינת אנשים שעיסוקם העיקרי כולל פעילות פיזית ורגליים רטובות.
רוב החיילים סבלו במהלך השירות הצבאי מפטרת הציפורניים (גם אם בסופו של דבר לא נדרש טיפול). בנוסף, פועלי בניין, חקלאים ובעלי מקצוע אחרים העוסקים בפעילות פיזית נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות הפטרת.
חשוב לזכור שניתן להימנע מהתפתחות פטרת הציפורניים בקלות רבה – יש לשמור על רגליים יבשות, להקפיד על היגיינה ולהשתמש בנעליים מאווררות ובגרביים סופגות.
הליכה ברגליים יחפות במקומות ציבוריים
אנשים רבים נוהגים ללכת יחפים במקומות ציבוריים שונים – בריכה, מקלחות ציבוריות וכו'. במקרים אלה, קיים סיכון מוגבר בהידבקות בפטרייה, שתגיע אל כף הרגל לאחר שהייתה במקומות המדוברים.
כאמור, פטריות נוטות להתיישב באזורים רטובים וחשוכים, ובמידה ואנו הולכים יחפים הן עלולות להגיע משם ישירות אל כפות הרגליים שלנו ולגרום לפטרת הציפורניים.
המקרים השכיחים ביותר של הידבקות בפטרת הציפורניים נגרמים במלתחות ציבוריות – מקום רטוב בו יש תחלופה גדולה של משתמשים. ולכן, כדאי מאוד להקפיד על הליכה עם כפכפים במקומות ציבוריים, במיוחד אם מדובר במקומות לחים ורטובים.
אנשים מבוגרים סובלים יותר מפטריות
מבוגרים סובלים יותר בעקבות סיבות שונות שמאפשרות לפטריות להישאר בגוף ולהתפתח עד להופעת הפטרת. בגיל המבוגר, זרימת הדם יורדת, ועל כן מגיעים פחות אמצעי הגנה מפני זיהומים.
מסיבה זו, יכולת הגוף להתמודד עם מזהמים (כמו פטריות) יורדת, ומתאפשרת התיישבות הפטריות בציפורניים.
כמו כן, ככל שמתבגרים קצב צמיחת הציפורניים יורד, ועל כן הציפורניים הופכות לרגישות יותר להתפתחות פטריות, ומתאפשרת הגעה קלה יותר של פטריות אל הציפורן.
פגיעה מוקדמת בציפורן
ציפורן פגועה רגישה יותר לנזקים השונים וביניהם לפטרת הציפורניים. במקרה של נזק כלשהו לציפורן, זיהומים שונים מנצלים את המצב ומתיישבים בציפורניים בקלות יתרה, וגורמים לפטרת הציפורניים.
בגלל החולשה הזמנית של הציפורן, הפטריות מצליחות לעבור את מנגנוני ההגנה השונים, להתגבר על הקושי ולהתיישב בציפורן. מסיבה זו, אנשים הסובלים מפגיעות קודמות בציפורניים הם רגישים יותר להתפתחות זיהומים וביניהם פטרת הציפורניים.
על מנת להימנע מהתפתחות הפטרת, חשוב לחבוש את הציפורן כאשר מגיעים לאזורים שמעלים את הסיכון להידבק בפטרת (בריכות, מקלחות וכו') ולשמור על האזור יבש ונקי ככל שניתן.
ניתן לסכם ולומר שסוגים שונים של פטריות מנצלות חוסר איזון זמני במנגנוני ההגנה של הגוף, ומצליחות להתיישב בציפורניים.
בזכות שיפור התנאים הסביבתיים (לחות, זיעה) וירידה ברמת מנגנוני ההגנה השונים של הגוף, הפטרת מצליחה להתיישב בכפות הרגליים ולגרום לבעיה כרונית הקשה לטיפול.
אולי יעניין אותך גם:
עודף משקל עלול לעלות את הסיכוי להתפתחות פטרת הציפורן על פי מחקר
