מהי פרוניכיה?

הציפורניים עלולים להינזק ולהיפגע מגורמים שונים. לדוגמא, ציפורן יכולה להתעוות או לשנות את צבעה או צורתה בשל פטרת. היא עלולה להינזק בגלל השפעות של תרופות ומחלות מסוימות (כגון סוכרת) וכן מזיהומים. זיהום נפוץ יחסית שפוגע בציפורן נקרא פרוניכיה. נסביר בפירוט על הגורמים לכך, על האבחון ועל הטיפולים האפשריים.

לאיזה רופא לפנות במקרה של פרוניכיה?

לפני שנתאר בפניכם את מאפייני המחלה העיקריים, גורמי סיכון, טיפולים ודרכי אבחון, נפתח בעצה חשובה. במידה ואתם סבורים כי אתם סובלים מפרוניכיה או ממחלות אחרות הפוגעות בציפורניים, רופא עור הוא הגורם המקצועי שהכי נכון לפנות אליו. ישנם רופאי משפחה שיוכלו לעזור אך לא תמיד יהיה די בטיפול אנטיביוטי.  המחלה עשויה להופיע במבוגרים או בילדים והיא שכיכה למדי באוכלוסייה הכללית.

מדוע נגרמת המחלה?

המחלה הזיהומית הזאת עלולה לפגוע בציפורן אחת או יותר, לרוב בשל גורם זיהומי חיידקי. מינים שונים של סטפילוקוקוס או בקטריות אחרות עלולים לחדור דרך סדקים או רווחים ולגרום לבעיה. טיפולים תרופתיים מסוימים עלולים להימצא ברקע וכן גם מחלות עור שגורמות לרגישות יתר של ציפורניים ושל העור הסובב, כך למשל פסוריאזיס. גם נטייה אישית או הרגלים כגון כסיסת ציפורניים, לעיסת העור הקשה הסמוך, פטרת הציפורן ועוד מהווים גורמי סיכון. פעמים רבות היווצרות הזיהום נוצרת בשל חבלה או טראומה מקומית. גזיזה אגרסיבית מדי של ציפורניים, שטיפה מוגזמת (כפייתית) של כפות הידיים, מגע עם חומרים כימיים ובמידה מסוימת קיימת גם השפעת תזונה אפשרית. לסובלים ממערכת חיסונית חלשה יש נטייה גבוהה יותר לזיהומים בכלל וגם לזיהומי ציפורניים בפרט.

האם פרוניכיה זו מחלה כרונית?

מדובר במחלה של הציפורן ושל הרקמה ההיקפית (העור שמסביב), שיכולה להיות כרונית או חריפה (אקוטית). לא תמיד ההבחנה בין השתיים מאוד ברורה ובהחלט יתכן מעבר ממחלה חריפה לכזאת שנחשבת לממושכת וכרונית. אם הציפורן והעור שסביב מחלימים בתוך עד כחודש או חודש וחצי, מקובל לתאר את המחלה כחריפה וזמנית. אם היא מתמשכת זמן רב יותר, כבר מדובר בבעיה כרונית שמצריכה התייחסות נוספת.

אבחון פרוניכיה ותסמינים

סדקים בציפורן עשויים להוות סימן ראשון לזיהום. לעיתים התסמין המרכזי יופיע מסביב, כאשר מזהים אדמומיות, נפיחות וכאבים שיכולים להתפשט סביב כל האצבע הנגועה. במידה ולא ניתן טיפול, מראה הציפורן עלול להתדרדר והיא תיראה חולה ומרופטת ואף עם שינוי בצבע. רופא עור מאבחן את המחלה על פי התסמינים הגלויים לעין, על פי תלונות המטופל ובמידת הצורך, ניתן לבצע בדיקת מעבדה על תרבית שנאספת מהאזור המודלק.

כיצד ניתן לטפל בזיהום?

על פי אבחון הדלקת וסוג הזיהום, יחליט הרופא על דרך הטיפול הרצויה. הטיפול יכול להינתן על ידי תרופה או כמה תכשירים במקביל. במידה וקיים רקע פטרייתי, הרופא עשוי להמליץ על שימוש במשחה או תרופות נגד פטרת. כאשר נמצא שמדובר בחדירת חיידק לתוך הרקמה או מתחת לציפורן, ניתן לטפל על ידי אנטיביוטיקה. במידה ומצטברת מוגלה, הרופא עשוי לנזק את המקום לאחר דיקור.

רופאים מדגישים כי ניתן להקטין את הסיכוי לפגיעה בציפורן או להפיכת המחלה לכרונית, בכמה צעדים. ראשית, מומלץ להימנע מכסיסת הציפורניים וגם מגזיזה אגרסיבית של קצות הציפורן או העור הסמוך. במידה ונמצאים במגע עם כימיקלים שונים, יש להשתמש בכפפות או ציוד מגן רלוונטי אחר. עם כל החשיבות של שטיפת ידיים והיגיינה אישית, אין להרבות יותר מדי בשטיפת הידיים במים וסבון או בחומרי חיטוי. בזמן שהאזור פגוע, רצוי להימנע משחיה או חשיפה לחומרים זרים.

מקורות:

https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/15327-nail-infection-paronychia

https://www.my-personaltrainer.it/salute/paronichia.html