ההערכות הן שאחד עד שניים מבין עשרה אנשים סובל מפטרת ציפורניים, כאשר לרוב הציפורניים הנגועות הן ציפורני הרגליים.
“דרמטופיפים” – פטריות אשר גודלות באזור הקרני של העור הסמוך לציפורני כף הרגל או היעד ומביאות להרס שלו.
החלק הארי של מקרי פטרת הציפורניים נגרמים עקב מיני ה-Trichophyton rubrum וTrichophyton interdigitale-. ההערכות הן שכ-90-80% מבין מקרי פטרת הציפורניים מקורם בדרמטופיטים, כאשר ה”אשם העיקרי” הוא Tinea Unguium.
שמרים – פטרת ציפורניים עלולה להיגרם עקב שמרים, כאשר ההערכות הן שכ-5% ועד לכ-17% מבין מקרי פטרת הציפורניים המזוהים אצל האדם מקורם בשמרים – כך למשל Candida Albicans הוא גורם סיכון מרכזי לבעיה.שמרים יגרמו פעמים רבות לפטרת ציפורניים אצל אנשים הבאים במגע עם מים ומרבים לבצע השריה של כפות הידיים שלהם במים. סוג נוסף של פטרת ציפורניים הוא כזו הנגרמת עקב עובשים לא דרמטופיטיים.
לחלק מסוגי פטרת הציפורניים יש אוכלוסיות יעד מוגדרות, אשר המציאות מראה שהם נוטים לסבול מהפטרת הספציפית בשכיחות גבוהה יחסית. כך למשל עובש מסוג Scytalidium מופיע בדרך כלל אצל אנשים אשר מתגוררים באזורים טרופיים, אך למרבה הצער הוא עלול ללוות אותם גם כאשר הם יעברו לאזורים אשר האקלים בהם הוא ממוזג.
חלק מסוגי העובשים, אם לוקחים דוגמא נוספת, נפוצים במידה רבה אצל קשישים לאחר שנות ה-60 לחייהם ומבטאים את העובדה שעם השנים הציפורן נחלשת ומערך ההגנה שלה בפני פטריות מאבד את היעילות שלו בצורה משמעותית.
פטרת ציפורניים עלולה להביא לשורה ארוכה של תסמינים לא נעימים בציפורן, אשר המכנה המשותף ביניהם הוא אחד: הם נחשבים לפגם אסתטי לא פשוט.
ציפורניים הנגועות בפטרת עלולות להפוך להיות עבות, להתעוות בדרכים שונות ולשנות את הצורה שלהן.
תסמין אפשרי נוסף הוא שינוי גוון הציפורניים, שעלולות להיות לבנות בעקבות פטרת הציפורניים או לחלופין כהות יותר: בעיקר גווני צהוב או חום, שעלולים להופיע הן בקצה הציפורן והן בבסיס שלה.פטרת ציפורניים מביאה פעמים רבות למראה עכור ולא מחמיא של הציפורניים.
לצד זה עלולה הפטרת להיות כרוכה בריח רע, בגרד מאסיבי או אפילו בכאבים – סיבה נוספת לגשת לאבחון ולטפל בבעיה עוד לפני שהיא מתפתחת למימדי ענק.יש לא מעט אנשים, שמעוניינים בעיקר להסתיר את הבעיה ולא לפתור אותה. כך למשל כאשר הם מכסים את כף הרגל בנעליים ובגרביים כדי שהציפורן לא תיחשף לציבור, ומתעלמים מהבעיה ועלולים להחמיר אותה: הסביבה החשוכה והלחה, המתפתחת בנסיבות האלה, היא בדיוק מה שפטרת הציפרוניים צריכה כדי לצמוח ולשגשג.
אחת הסכנות העיקריות של פטרת ציפורניים, שמתרחשת בעיקר כאשר הבעיה חמורה או אינה מטופלת במועד, היא ניתוק של הציפורן ממיטת הציפורן. ציפורניים שנושרות אמנם צפויות לגדול מחדש, אבל הדבר לוקח זמן (במיוחד במקרה של ציפורני כף הרגל). הניתוק של הציפורן מביא לפגם אסתטי, לתחושה לא נעימה בציפורן וגם לפוטנציאל מסוים לזיהומים שרק מחמירים את הבעיה.
פטרת ציפורניים אינה נפתרת מעצמה, ובהיעדר טיפול עלולה לא רק להחמיר – אלא גם להתפשט לאזורים סמוכים אחרים. פטרת ציפורניים עלולה להגיע לכף הרגל וגרום לזיהום חיידקי בעור, על הסכנות שלו.למרות שהתסמינים של פטרת ציפורניים נראים מובהקים, בחלק מהמקרים הם דומים או אפילו זהים לבעיות אחרות המופיעות בציפורניים. לכן לא תמיד ניתן לזהות את הבעיה בלי שמבצעים אבחון מקיף יותר, כפי שנפרט בהמשך.
לא תמיד ניתן לדעת באופן מדויק מהם הגורמים הספציפיים המביאים לפטרת ציפורניים אצל אדם מסוים, אבל ההנחה היא שיש מכלול רחב של גורמי סיכון אפשריים.
גיל – הנתונים מראים כי הסבירות להופעה של פטרת ציפורניים עולה ככל שהאדם מזדקן. הסיבות לכך הן היחלשות מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף והירידה הכללית בזרימת הדם, שגם באה לידי ביטוי בדם הזורם לציפורן. קצב גדילה איטי של הציפורן – ככל שגדלים הקצב בו הציפורניים מתחלפות הוא איטי משמעותית, ולכן הבעיה עלולה להיגרם ולהימשך פרק זמן ארוך יותר. היחלשות המערכת החיסונית – מגדילה את הסיכון לפטרת ציפורניים ועלולה להיגרם גם עקב מחלות שהאדם סובל מהן, דוגמת מחלות המביאות לפגיעה במערכת החיסונית, מחלות כרוניות כמו סוכרת וכיוצא בזה.תנאי מחייה לפטריה – התפתחות של פטרת הציפורניים תלויה ב”תנאי המחיה” שלה.פן תורשתי – מאפיין במידה רבה את פטרת הציפורניים. אנשים אשר במשפחה שלהם יש היסטוריה של פטרת ציפורניים נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לסבול מהבעיה. מנגד, אנשים עם “גנטיקה טובה” לא יסבלו מפטרת ציפורניים גם אם ההיגיינה של כפות הרגליים או הידיים שלהם תהיה הכול חוץ מנכונה. עם זאת חשוב להדגיש שזהו לא עניין של שחור ולבן: לכל פטרת יש את החוקים שלה, וההתפתחות שלה שונה אצל כל אדם.קישוטים ומריחת לק ג’ל – עלולים להגדיל את הסבירות לפטרת ציפורניים. אם אתן מגלות פטרת ציפורניים בציפורן שעברה בנייה, אחד הצעדים הראשונים צריך להיות הסרה של הבניה.חוסר היגיינה – בעיקר חשיפה של כף הרגל לאזורים מזוהמים: הליכה ברגליים יחפות במקלחות משותפות של בתי מלון, חדרי כושר, חדרי הלבשה ומקומות ציבוריים אחרים מעלה משמעותית את הסיכון לפטרת ציפורניים. סיבה מצוינת לרכוש כפכפים למצבים האלו בדיוק.
הפטרת נפוצה בעיקר בחודשי החורף – הפטרת משגשגת בסביבה לחה וחשוכה, מה שמסביר מדוע היא נפוצה אצל חלק מהאנשים בעיקר בחודשי החורף, בהם אנחנו משתמשים בנעליים סגורות שאינן מאווררות. מן העבר השני של המשוואה הזעה במהלך חודשי הקיץ, עקב פעילות גופנית או מכל סיבה אחרת (למשל שימוש בגרביים שאינן סופגות את הזיעה) עלול להגדיל אף הוא את הסיכונים לפטרת ציפורניים.
המפתח לאבחון הבעיה הוא בירור מקיף, אשר סוקר את הציפורן ומצבה. אדם החושד שיש לו פטרת ציפורניים או בעיה אחרת בציפורניים רצוי שייגש בהקדם האפשרי לרופא עור על מנת לבצע אבחון מקיף יותר של הבעיה. למרות שיש מצבים בהם הרופא יחליט על תחילת הטיפול בפטרת הציפורניים עוד לפני שהוא מאבחן את הבעיה באופן מלא – בעיקר תרחישים בהם הבעיה חמורה ומחייבת טיפול מיידי – ברוב המקרים הרופא יבחן קודם כל את התסמינים. לאחר מכן הוא יבצע בדיקת מעבדה שאמורה להצביע האם מדובר בפטרת ציפורניים וגם לאיזה סוג היא משתייכת.
בדיקות המעבדה לאבחון פטרת ציפורניים (ובעיות אחרות בציפורניים) נחשבות לפשוטות באופן יחסי. כל שיש לעשות הוא לקחת דגימה מהציפורן, לצבוע אותה בגוון שיקל על ההתבוננות ולסקור אותה תחת עינו של המיקרוסקופ. במקביל הרופא המאבחן יבצע תרבית של הציפורן, מה שמאפשר זיהוי מדויק יותר אבל מנגד מאריך את פרק הזמן הדרוש עד לאבחון הבעיה הלכה למעשה. הסיבה לכך היא שנדרשת המתנה עד אשר התרבית תגדל, מה שמתרחש בדרך כלל לאחר תקופה של חודש וחצי ומעלה. רצוי להתחיל עם התהליך בשלב מוקדם ולא לחכות לתסמינים חמורים של פטרת הציפורניים (מה גם שעליכם לקחת בחשבון את הקושי בתיאום מועד קרוב לאבחון בחלק ממרפאות ומקופות החולים).
החדשות הטובות הן שהבדיקה הבסיסית לאיתור פטרת ציפורניים אינה כרוכה בכאבים וגם לא ביותר מדי אי נעימות מנקודת המבט של האדם המבצע אותה. קחו בחשבון שמהעבר השני הבדיקה כן מצריכה הכנה מסוימת אליה. אם הציפורניים החשודות מרוחות באופן שגרתי בקרם או בלק ג’ל, חשוב להסיר אותם ולהמתין עשרה ימים לפחות לפני שמבצעים את בדיקת האבחון. כאשר כבר מבצעים טיפולים קיימים כאלה או אחרים בפטרת ציפורניים, ייתכן מאוד שהרופא המאבחן ידרוש להפסיק אותה לתקופה מסוימת לפני האבחון הנוסף. הדבר נובע מכך שהטיפולים האלו עשויים להשפיע על צורת, מראה ומרקם הציפורן, ולכן למעשה להקשות על אבחון המצב הנוכחי שלה.
בפטרת ציפורניים ניתן לטפל באופנים שונים, אם כי חשוב להדגיש כבר בשלב הזה שלא כל הטיפולים הם יעילים באותה מידהישנם טיפולים בעזרת קרמים, לק ומשחות, טיפולים תרופתיים שעלולים לגרום לתופעות לוואי, טיפולים טבעיים שיכולים לעזור אבל בטווח ארוך מאוד וטיפולי לייזר שכיום נמצאו הכי אפקטיביים לטיפול מהיר בבעיה.
טיפולי לייזר מאופיינים ברמת יעילות גבוהה שקוראת תיגר עם השיטות המסורתיות יותר.
במכונים המתאימים והמורשים עם תו תקן של משרד הבריאות הטיפול נגד פטרת הציפורניים מתבסס על הסרה נקודתית באמצעות קרן לייזר.
הקרניים חודרות לעומק הציפורניים ומחסלות את הפתוגן אשר אחראי לפטרת הציפורניים. מכאן כבר נובע היתרון הגדול הראשון של מכשירי לייזר בהקשר הנוכחי: קרן הלייזר היא הממוקדת ביותר שיש, על אחת כמה וכמה כאשר משתמשים במכשיר איכותי או נותנים לבעל מקצוע מיומן לחלוש על הפעולה.
רמת הדיוק הגבוהה מביאה להגדלת האפקטיביות של הטיפול מצד אחד, ולמניעת נזק כוללני לגוף מהצד האחר (חיסרון מרכזי של כדורים לדוגמא)
במכונים מורשים כמו קליניקה כרמל אורך הטיפולים הוא כך:
- 4-8 טיפולים בממוצע.
- פרק הזמן בין טיפול לטיפול תלוי בקצב צמיחת הציפורניים.
- משך הזמן של סדרת הטיפולים משתנה בין מטופל למטופל.
- זמן טיפול משוער – בין 10-20 דקות.
אחוזי ההצלחה תלויה בשורה ארוכה של גורמים, ובעיקר המקצועיות של הגורם המבצע את הטיפול, והנכונות של המטופל בהגעה מבוקרת של הטיפולים. במידה וכל אלו מתקיימים – אחוזי הצלחת הטיפול היא גבוהה מאוד.רצוי להשקיע את המאמצים הנדרשים בבחירת איש המקצוע.
