רשלנות רפואית בטיפול בפטרת

רשלנוצ רפואית בטיפול בפטרתפטרת ציפורניים היא השם המקובל המתאר מצב של זיהום בשל פטרייה. פטריות ולעיתים שמרים כגון קנדידה תוקפים את שטח הציפורן ולעיתים גם את האצבעות עצמן.

תופעת הפטרת פוגעת במראה האסתטי של הציפורן ושל האצבעות, נגרמת היחלשות של משטח הציפורן, שינויי צבע ומרקם ולעיתים מתלווה של גירוד וכן אדמומיות. כאשר מטופלים מדווחים על כישלון הטיפול, עולה השאלה האם יתכן ומדובר במצב של רשלנות רפואית. יש לדעת שלא כל מצב של כישלון הטיפול אכן מהווה רשלנות.

אמת בפרסום

בכמה מקרים שנידונו לאחרונה בבתי המשפט עלו טענות של אנשים הסובלים מפטרת, ואשר יצאו נגד פרסומים מטעים. הסתבר שמכונים רבים לטיפול בפטרת הציפורניים מפזרים הבטחות לתוצאות שיוצרות רושם בעייתי. בבית המשפט לתביעות קטנות זכתה טובעת שטענה שהטיפול שניתן לה יצר יותר נזק מתועלת והביא להחמרה במצבה. בית המשפט נדרש להתייחס לפרסומי המכון לטיפול בפטרת ואכן הגיע למסקנה שהיה בפרסומים בכדי להטעות.

הפרסומים הדגישו באופן חד משמעי שמדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה ניכרים ביותר (קרוב ל 100%). בנוסף, הוסיפו הפרסומים שמדובר בטיפול בן כמה פגישות, אך כבר במפגש השלישי או הרביעי צפויים המטופלים לחוות הקלה ניכרת והטבה במראה הציפורן. אמנם במסמכים עליהם חתמה המטופלת במקרה הנ"ל לא היה זכר להבטחות הללו, אבל אין בכך בכדי לנקות את המכון מאחריות. בסופו של דבר נפסקו לתובעת פיצויים בגין הטעיה בפרסום, למרות שלא הוכח שמדובר ברשלנות רפואית במובן המקובל.

רשלנות והסכמה מדעת

מקרה אחר שהוצג על ידי תובעת בפני בית המשפט כמצב של רשלנות רפואית בטיפול בפטרת התקשר לעניין ההסכמה מדעת. במקרה זה, בדומה למקרה הראשון יצא מכון הטיפול בהכרזות המבטיחות ריפוי מובטח. במקרה זה, כך נטען על ידי התובעת, לא הוצגו לה נתונים אחרים לפני הטיפול עצמו והיא גם לא חתמה על מסמך כלשהו המציין את הסיכונים ואת הסיכויים. מקרה זה מציג היטב היבט חשוב של רשלנות רפואית והוא – ההסכמה מדעת.

רשלנות רפואית, יש להדגיש, לא מתרחשת דווקא כאשר טיפול רפואי לא הצליח או הצליח באופן חלקי. בית המשפט הדן ברשלנות רפואית מודע לכך שטיפול רפואי בכלל וכמובן גם בפטרת לא יכול להבטיח הצלחה במאת האחוזים. יחד עם זאת, על הרופא המטפל לפרוס בפני המטופלים את כל הצדדים של הטיפול – הסבירות להצלחה, תופעות לוואי אפשרויות, דרכי התמודדות חלופיות.

במידה והוסתרו מן המטופלים פרטים חשובים, במידה והובטחו הצלחות תוך הסתרת האפשרות לכישלון ובלי לקחת בחשבון תופעות לוואי, נפגעת בזאת זכותו של המטופל לתת את הסכמתו המלאה לטיפול. משכך, בהחלט מדובר בסוג של רשלנות מצד הגורם המטפל.

רשלנות ואי הצלחת הטיפול

מומחים לרשלנות רפואית מסבירים שעל מנת להצליח בהתמודדות עם מצב זה יש לבדוק היטב האם המקרה אכן מיצג התנהגות רשלנית. מלבד עניין ההסכמה מדעת, יש משמעות גם לסבירות בבחירה לנקוט בפרוצדורה רפואית מסוג אחד ולא בפרוצדורה מסוג אחר. במידה והשיקולים הרפואיים היו ענייניים לאור המצב, כאשר למטופלים ניתן גילוי מלא – גם כישלון טיפולי לא יהווה רשלנות.

פעמים רבות, המצב מצוי בטווח האפור. גם במחלות כמו פטרת, צריך לבסס את ההחלטה האם להגיש תביעה בגין רשלנות על מסמכים ותיעוד רפואי. את ההחלטה האם לתבוע יש לבסס גם על אופי הנזק שכן במידה ומדובר למשל בנזק זמני שצפוי לחלוף – הליך משפטי יקר וארוך לא תמיד יהיה כדאי. במידה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא ברשלנות רפואית.