הקשר לקנדידה ופטריות בציפורניים

סובלת מקנדידהקנדידה היא פטריה מסוג שמר, הנפוצה ביותר וקיימת על גופינו כדרך קבע. הקנדידה נוטה להתפרץ אצל אנשים מדוכאי חיסון או לאחר בעיות שונות באיזון בין המיקרוביוטה הטבעית (החיידקים תושבי הקבע) לבין הפתוגנים הזרים.

הקנדידה מגיעה אל גופנו דרך המזון, האוויר או במגע עם אנשים אחרים, ובדרך כלל מסולקת היטב על ידי מערכות ההגנה השונות ועל ידי חיידקים אחרים.

במקרים של דיכוי חיסוני, אין לגוף את היכולת להתמודד עם הקנדידה בצורה טובה ולכן נוצרת התפרצות של הפטריה במקומות שונים. לדוגמא, אצל חולי כימותרפיה, שכיח מאוד למצוא התפרצות של קנדידה בחלל הפה, וזאת גם הסיבה שחולי אסתמה נדרשים לשטוף היטב את הפה לאחר שימוש במשאף המכיל סטרואידים.

בשני המקרים מערכות ההגנה השונות של הגוף נחלשים לאחר שימוש בתרופות (שזוהי מטרתם) ומתפתחת מושבה של קנדידה.

כמו כן, שימוש באנטיביוטיקה גורם להפחתת כמות החיידקים יושבי הקבע בגוף, ומפנה מקום להתפרצות הקנדידה.

קנדידה מופיעה כפטרת הציפורניים בעיקר כאשר מדובר בחולים עם היסטוריה של כשל חיסוני. אצל אנשים בריאים, הופעת קנדידה נדירה ביותר, ובדרך כלל הגורמים לפטרת הציפורניים הינם עובשים.

חשוב מאוד לזהות את הקנדידה במהלך האבחנה, מכיוון שהטיפול הניתן בפטרת על רקע קנדידה הוא מעט שונה.

חשוב לציין שפטרת הציפורניים על רקע של קנדידה מאפיינת בעיקר פטרת באצבעות הידיים, ולעומת זאת פטרת באצבעות הרגליים נוצרת בדרך כלל על ידי עובשים.

הייחודיות של פטרת הציפורניים על רקע של קנדידה

פטריית הקנדידה (ושמרים בכלל) נחשבת לגורם נדיר יחסית להתפתחות פטרת הציפורניים. כאמור, זיהום של קנדידה מאפיין בעיקר פטרת של אצבעות הידיים (לעומת עובשים שמופיעים בפטרת של אצבעות הרגליים).

הופעה של קנדידה שכיחה ביותר אצל חולים מדוכאי חיסון, כמו מטופלים בכימותרפיה או חולי איידס.

בנוסף, הקנדידה נוטה לתקוף בעיקר ציפורניים פגועות ושכיחה ביותר אצל מטופלים שכבר סובלים מהופעה של הפטרייה באזורי גוף אחרים.

הזיהום בקנדידה אינו שכיח, בעיקר בגלל שהקנדידה צריכה שינוי במערכת החיסון על מנת לחדור את הציפורן ולפגוע בה. כלומר, קנדידה לא משפיעה על ציפורניים בריאות או במקרים של מערכת חיסון תקינה, ולעתים קרובות הזיהום בקנדידה הוא זיהום המשני לזיהום אחר.

מבחינת ההסתמנות הקלינית, הקנדידה פוגעת במספר ציפורניים, המאופיינות בהתעבות, דפורמציה ושינוי הצבע לצהוב או חום.

מבחינת גורמי הסיכון, קנדידה נוטה להופיע אצל אנשים העוסקים במקצועות בהם הידיים נשארות לחות לאורך זמן, כמו דייגים, ברמנים, עובדי ניקיון וכו'.

אבחנה של קנדידה כגורם של פטרת הציפורניים

האבחנה של קנדידה כפתוגן שהוביל לפטרת חשובה ביותר, מכיוון שיש להתאים את הטיפול לגורם המזיק.

במקרה של קנדידה, האבחנה קלה, מכיוון שכאמור, הקנדידה נוטה לתקוף בעיקר את ציפורני הידיים. במידה והאבחנה אינה חד משמעית או שיש ספק, ניתן לקחת דגימה ולבצע בדיקות מעבדה מתקדמות יותר, שיאפשרו לאפיין את הקנדידה באופן מלא ולאשר את ההשערה.

כמו כן, בניגוד לפטריות העובש המאפיינות את הפטרת בציפורני הרגליים, קנדידה מדבקת מאוד, ועוברת בקלות מאדם לאדם. ולכן, חשוב להגיע לאבחנה הנכונה על מנת למנוע הדבקה לא מכוונת בפטרייה.

הטיפול בקנדידה והפרוגנוזה

הטיפול בקנדידה דומה מאוד לטיפול בפטריות הציפורניים של הרגליים, ונחשב ליעיל ביותר. הטיפול המקובל כולל מתן תרופות דרך הפה המשולב עם תכשירים לטיפול מקומי ועוזר לרוב החולים.

עם זאת, אצל מדוכאי חיסון קיימת סבירות גבוהה ביותר שהזיהום יחזור, ושהפטרת תופיע שוב באחת מאצבעות הידיים, מכיוון שאין לגוף איך להתמודד עם הזיהום.

. הקנדידה נוטה להתפרץ אצל אנשים מדוכאי חיסון או לאחר בעיות שונות באיזון בין המיקרוביוטה הטבעית (החיידקים תושבי הקבע) לבין הפתוגנים הזרים.

הקנדידה מגיעה אל גופנו דרך המזון, האוויר או במגע עם אנשים אחרים, ובדרך כלל מסולקת היטב על ידי מערכות ההגנה השונות ועל ידי חיידקים אחרים.

במקרים של דיכוי חיסוני, אין לגוף את היכולת להתמודד עם הקנדידה בצורה טובה ולכן נוצרת התפרצות של הפטריה במקומות שונים. לדוגמא, אצל חולי כימותרפיה, שכיח מאוד למצוא התפרצות של קנדידה בחלל הפה, וזאת גם הסיבה שחולי אסתמה נדרשים לשטוף היטב את הפה לאחר שימוש במשאף המכיל סטרואידים.

בשני המקרים מערכות ההגנה השונות של הגוף נחלשים לאחר שימוש בתרופות (שזוהי מטרתם) ומתפתחת מושבה של קנדידה.

כמו כן, שימוש באנטיביוטיקה גורם להפחתת כמות החיידקים יושבי הקבע בגוף, ומפנה מקום להתפרצות הקנדידה.

קנדידה מופיעה כפטרת הציפורניים בעיקר כאשר מדובר בחולים עם היסטוריה של כשל חיסוני. אצל אנשים בריאים, הופעת קנדידה נדירה ביותר, ובדרך כלל פטרת הציפורניים נגרמת על רקע של עובשים.

חשוב מאוד לזהות את הקנדידה במהלך האבחנה, מכיוון שהטיפול הניתן בפטרת על רקע קנדידה הוא מעט שונה.

חשוב לציין שפטרת הציפורניים על רקע של קנדידה מאפיינת בעיקר פטרת באצבעות הידיים, ולעומת זאת פטרת באצבעות הרגליים נוצרת בדרך כלל על ידי עובשים.

הייחודיות של פטרת הציפורניים על רקע של קנדידה

פטריית הקנדידה (ושמרים בכלל) נחשבת לגורם נדיר יחסית להתפתחות פטרת הציפורניים. כאמור, זיהום של קנדידה מאפיין בעיקר פטרת של אצבעות הידיים (לעומת עובשים שמופיעים בפטרת של אצבעות הרגליים).

הופעה של קנדידה שכיחה ביותר אצל חולים מדוכאי חיסון, כמו מטופלים בכימותרפיה או חולי איידס.

בנוסף, הקנדידה נוטה לתקוף בעיקר ציפורניים פגועות ושכיחה ביותר אצל מטופלים שכבר סובלים מהופעה של הפטרייה באזורי גוף אחרים.

הזיהום בקנדידה אינו שכיח, בעיקר בגלל שהקנדידה צריכה שינוי במערכת החיסון על מנת לחדור את הציפורן ולפגוע בה. כלומר, קנדידה לא משפיעה על ציפורניים בריאות או במקרים של מערכת חיסון תקינה, ולעתים קרובות הזיהום בקנדידה הוא זיהום המשני לזיהום אחר.

מבחינת ההסתמנות הקלינית, הקנדידה פוגעת במספר ציפורניים, המאופיינות בהתעבות, דפורמציה ושינוי הצבע לצהוב או חום.

מבחינת גורמי הסיכון, קנדידה נוטה להופיע אצל אנשים העוסקים במקצועות בהם הידיים נשארות לחות לאורך זמן, כמו דייגים, ברמנים, עובדי ניקיון וכו'.

אבחנה של קנדידה כגורם של פטרת הציפורניים

האבחנה של קנדידה כפתוגן שהוביל לפטרת חשובה ביותר, מכיוון שיש להתאים את הטיפול לגורם המזיק.

במקרה של קנדידה, האבחנה קלה, מכיוון שכאמור, הקנדידה נוטה לתקוף בעיקר את ציפורני הידיים. במידה והאבחנה אינה חד משמעית או שיש ספק, ניתן לקחת דגימה ולבצע בדיקות מעבדה מתקדמות יותר, שיאפשרו לאפיין את הקנדידה באופן מלא ולאשר את ההשערה.

כמו כן, בניגוד לפטריות העובש המאפיינות את הפטרת בציפורני הרגליים, קנדידה מדבקת מאוד, ועוברת בקלות מאדם לאדם. ולכן, חשוב להגיע לאבחנה הנכונה על מנת למנוע הדבקה לא מכוונת בפטרייה.

הטיפול בקנדידה והפרוגנוזה

הטיפול בקנדידה דומה מאוד לטיפול בפטריות הציפורניים של הרגליים, ונחשב ליעיל ביותר. הטיפול המקובל כולל מתן תרופות דרך הפה המשולב עם תכשירים לטיפול מקומי ועוזר לרוב החולים.

עם זאת, אצל מדוכאי חיסון קיימת סבירות גבוהה ביותר שהזיהום יחזור, ושהפטרת תופיע שוב באחת מאצבעות הידיים, מכיוון שאין לגוף איך להתמודד עם הזיהום.

ראו גם:

סוגי פטרייה