פטרת בציפורניים אצל ילדים

פטרת בציפורניים היא בעיית עור ונחשבת לאחת מבעיות העור השכיחות והנפוצות ביותר. למעשה, מדובר גם בבעיה השכיחה ביותר מכלל בעיות הציפורניים באופן כללי.

פטרת הציפורניים היא יותר בעיה של מבוגרים מאשר של ילדים, אולם בגלל החשיפה הגדולה של ילדים ללכלוך, והנטייה שלו להצטבר מתחת לציפורניים, הם הופכים יותר חשופים להדבקה בפטריות.

כמו כן, לילדים יש נטייה לדאוג פחות בנוגע להיגיינה שלהם מאשר מבוגרים וכן יש סיכוי גדול יותר להדבקה בין ילד לילד.

פטרת הציפורן היא בהחלט בעיה לא נעימה, גם מבחינת ההרגשה הכללית וגם מבחינה אסתטית. כאשר מדברים על פטרת ציפורניים בילדים, יש חשיבות רבה למניעה של הדבקה מכיוון שילדים נוטים להכניס אצבעות לפה ויכולה להיות הדבקה של רקמות בחלל הפה.

זני הפטרייה המזהמים יכולים להימצא גם באוויר בצורת נבגים אולם גם באדמה ועל פרווה של בעלי חיים. הזנים הנפוצים ביותר הגורמים לפטרת הציפורן הם פטריות מקבוצת הדרמטופיטים וכן פטריות מקבוצת השמרים, בייחוד קנדידה.

מניעת הדבקה של פטרת

אנחנו יודעים שילדים אוהבים מאוד להשתולל בחוץ, וכן, גם לשחק בבוץ. הילדים נופלים ולפעמים מרימים כל מיני חפצים מלוכלכים מהרצפה, דבר שמעלה מאוד את הסיכוי שלהם להידבק בפטרת הציפורן. גם המגע והשהות שלהם עם ילדים אחרים מגדילה את הסיכוי להידבקות שכן פטרת הציפורן מדבקת מאוד בין בני אדם.

חשוב לחנך את הילדים לשמירה על היגיינה, ובעיקר להקפיד להסביר להם שאסור להכניס ידיים מלוכלכות לפה או דברים שהרימו מהרצפה.

מומלץ להרבות בשטיפת ידיים בסבון אחרי כל משחק בחוץ ואם אפשר, אז להשתמש בסבון או ג'ל אנטי-בקטריאלי לאחר משחק באדמה.

כמו כן, חשוב לדאוג שציפורני הידיים יהיו קצוצות. ציפורניים ארוכות מגבירות את הנטייה לאגור תחתיהן לכלוך וכך זמן החשיפה לפטרייה המדבקת עולה.

מחקרים שבוצעו לאחרונה מראים כי הפטריות השכיחות ביותר בקרב ילדים הן אלה שמקורן בשמרים. פרט לשמרים, חשוב להקפיד על תזונה נכונה באופן כללי בכדי לחזק את מערכת החיסון. מערכת חיסון חזקה יכולה למנוע הדבקה בפטרת.

זיהוי הדבקה בפטרת הציפורניים

הביטוי של הדבקה של הציפורן על-ידי פטרייה עשוי להיות שונה כתלות בזן הפטרייה שבו הילד נדבק, וכן בחומרת והתקדמות המחלה הפטרייתית.

ככלל ניתן לומר שהדבקה בפטרת הציפורן באה לידי ביטוי בשינוי במראה החיצוני של הציפורן. ציפורן בריאה אמורה להיות חלקה במרקם, בעלת צבע שקוף ואחיד שתחתיו רואים את הצבע הוורדרד של האצבע.

ציפורן מודבקת בפטרת יכולה לשנות את המרקם שלה למחוספס יותר או גבשושי, היא יכולה לשנות את צבעה לאטום לחלוטין או שעשויים להופיע על גביה כתמים בהירים יותר. במקרים אחרים הציפורן יכולה להפוך לצהובה. כאשר המצב מחמיר יכולים להופיע סדקים בציפורן ולעיתים היא יכולה להתפורר ממש.

כמו כן, יכולה להיות הדבקה של מיטת הציפורן ושל בסיס הציפורן שמתבטאים באדמומיות, כאבים וקילוף של העור. הציפורן יכולה גם לשנות את צורתה- להפוך מעוקלת יותר או שטוחה יותר.

חשוב במיוחד לשים לב אם אין פצע באזור הציפורן משום שחדירה של פטרייה לפצע פתוח יכולה להדביק גם את הציפורן.

טיפול מונע לאחר ההדבקה

כיום קיימים בשוק מגוון רחב של תכשירים אנטי-פטרייתיים. רוב הטיפולים בצורה של משחות או לקים אינם דורשים מרשם רופא. במשחות כמו "פיטריון" או "למיסיל" יש חומר שבנוכחותו הפטרייה לא יכולה לחיות.

במקרים קשים יכול להינתן טיפול אנטי-פטרייתי בצורה של כדורים.

ישנה גם אפשרות להשתמש בטיפול באמצעות לייזר להשמדה של הפטרייה.

במקרה בו שום טיפול לא עזר, מקובל לעקור את הציפורן אולם נדיר שטיפול זה מתבצע.