פטרייה בכף הרגל

כפות רגלייםפטריה בכף הרגל היא קרוב לוודאי הבעיה השכיחה ביותר של עור כפות הרגליים. ההערכה היא שכ-70% מהמבוגרים בעולם סובלים מפטריה בכף הרגל בצורה כזו או אחרת. הפטריה מכונה לרוב גם בשם "רגל אתלט" מכיוון שהיא נפוצה מאוד ברגליים מזיעות.

הבעיה בפטריה זו היא שמדובר בזיהום עיקש מאוד. בעבר ניתן היה לקרוא בספרי הלימודי כי מדובר בזיהום שאינו חולף.

הסובלים מפטריית כף הרגל יודעים וודאי כי היא יכולה לעיתים "להתחבא" ולתקופה מסוימת נראה כי היא חלפה, אולם למרבה הצער לאחר זמן מה הפטרייה שוב מציצה ממקום מחבואה והבעיה חוזרת.

כיום קיימים טיפולים אגרסיביים יותר מבעבר וניתן להעלים את הפטרייה לצמיתות, או לפחות עד להדבקה הבאה (ראו גם: טיפול בפטרת הציפורניים).

הפטרייה והתופעות לה היא גורמת

פטריית כף הרגל היא פטרייה מקבוצת ה"דרמטופיטים" והמחלה לה היא גורמת נקראת בשפה הרפואית "Tinea Pedis". הפטרייה חודרת לאזור בעור שנקרא "האזור הקרני". זה האזור שמכיל חומר בשם קרטין ובפועל מדובר על אזורים בהם העור הוא יבש ומת. הפטרייה מנצלת את החומר הקרוי קרטין שנמצא בעור כמזון ומתקיימת עליו.

הפטרייה נפוצה מאוד בחיבור שבין האצבעות לכף הרגל, אולם היא יכולה להופיע בכל איזור עור כף הרגל, על גב כף הרגל, על עור הרגליים ואף על שיערות.

התופעה המציקה ביותר שלה גורמת הפטרייה היא גרד שמלווה באדמומיות. זה גם מה שגורם לרוב הסובלים ממנה לפנות לטיפול רפואי. הבעיה בפטריה, פרט לעיקשות שלה וליכולתה להיכנס לתקופה של תרדמת ולחזור, היא שהיא יודעת גם להתפשט, בעיקר לציפורניים ואז הבעיה קשה יותר. בנוסף לגרד ואדמומיות יכולים להופיע גם שלפוחיות וסדקים בעור הנגוע.

מניעת פטרייה בכף הרגל

הדרמטופיטים שהם המחוללים העיקריים של פטריית כף הרגל, אוהבים מאוד תנאים של חום ולחות. מסיבה זו, הופעתן ניכרת במיוחד באזורים טרופיים. יחד עם זאת, התנאים ה"טרופיים" אותם הפטריות מחבבות, יכולים להיווצר בקלות גם במדינת ישראל ואפילו בגוף של כל אחד מאיתנו. לחות שנוצרת בנעל סגורה, בייחוד בימי הקיץ, הופכים אותה לבית גידול נפלא לפטריות חיילים למשל, בשל אורח חייהם נוטים לסבול מאוד מהתופעה.

השמירה על היגיינה היא הא"ב של הימנעות מהדבקה בפטריה. חשוב מאוד לדאוג לכפות רגליים נקיות ויבשות, בייחוד בין האצבעות. למי שיודע שהוא חשוף לתנאי לחות בכף הרגל כמו חיילים וספורטאים, מומלץ להשתמש בטלק או תכשירים אחרים שיספחו את הלחות.

בנוסף חשוב גם להקפיד על החלפת גרביים מידי יום ואוורור תקין של הנעליים. מומלץ לישון ללא גרביים בכדי לאפשר לכף הרגל "להתאוורר".

הפטרייה היא גם מדבקת ולכן חשוב לדאוג לניקיון של המקלחת, לא להשתמש באותם נעליים שבהן משתמש אדם נגוע בפטריה וכן לנעול כפכפים במקלחות ציבוריות או מקלחות משותפות.

ראו גם: מניעת פטרת הציפורניים

הטיפול בפטריית כף הרגל

הטיפול הבסיסי ברפואה המערבית מורכב מקרמים ומשחות שונים המכילים חומרים אשר אינם מאפשרים לפטרייה לצמוח בנוכחותם.

לרוב חומרים אלה רק מעכבים זמנית את צמיחת הפטרייה ודוחים את הופעתה המחודשת, אולם מספר חומרים הם קטלניים לפטרייה. חלק מהטיפולים אינם דורשים מרשם רופא אולם חשוב לסיים את הטיפול במלואו כפי שהומלץ, אפילו אם חל שיפור.

חומרים נפוצים בשימוש הם: פיטרקס, אגיסטן ודקטרין- טיפול של חודש. למיסיל ומנטקס- תרופות חדשות יחסית, ומשך הטיפול בהן קצר יותר.

קיימים גם טיפולים טבעיים שעוזרים בהעלמת הפטרייה. חומרים נפוצים הם שמן עץ התה או שמן לבנדר, השרייה של הרגליים במים חמימים עם מלח או חומץ ושתייה מרובה של מים.