פטריות בציפורניים

פטרתפטרת הציפורניים היא אחת מבעיות העור השכיחות בעולם, והיא תופסת נתח של בין 20-50 אחוזים מכלל הבעיות בנוגעות לציפורניים.

שכיחותה של פטרת הציפורניים עולה עם הגיל, ויש הקושרים זאת לירידה בתנגודת החיסונית של הגוף, זאת מכיוון שגופנו חשוף לפטריות ונגעים שנמצאים באוויר ובאדמה אך לרוב המערכת החיסונית שלנו מצליחה לוודא שלא נידבק.

מדובר במטרד לא קטן הן מבחינה פיזית ורפואית, אך לא פחות חשוב מכך – מבחינה אסתטית. הפטרת מעוותת את המבנה, הצורה והמרקם של הציפורן, כאשר תוך כדי התהליך היא גורמת לכאב רב.

פטרת הציפורניים נוטה להתיישב על הציפורן בצורה כמעט טפילית ובעבר הייתה מקובלת הדעה שמרגע שאדם נדבק בפטרת בציפורניים, הוא לא יכול להיפטר ממנה. כיום כבר ידוע כי אין אמת בדבר.

מקור הפטריות בציפורניים

את הפטריות המדביקות בני אדם נהוג לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:

  • פטריות שמר: נפוצות בעקרות בית ובאופים המתעסקים בשמרים
  • דרמטופיטים: המדביקים עור וציפורניים גם יחד.
  •  עובשים: תיתכן הדבקה מאדם לאדם בחלק מזני הפטריות, כמו כן קיימת הדבקה מהאדמה לאדם (גם ממזון שאינו נקי) וכן מבעלי חיים לאדם.

הפטריות אוהבות מאוד תנאי לחות וחום המאפשרים להן לגדול בצורה אופטימלית. פטריות אחרות נזקקות לשומן בכדי להתקיים.

בכדי להקטין כמה שניתן את הסיכון להידבק בפטריה, חשוב מאוד לשמור על היגיינה של אזורים הנוטים להיות בית מגורים לפטריות בכפות הרגליים.

שמירה על היגיינה כוללת ניקיון, החלפת גרביים ושמירה על רגליים יבשות. כמו כן מומלץ להימנע ממגע בציפורניו של אדם הסובל מפטריות בציפורניים.

סימני ההדבקה של פטריות בציפורניים

הסימנים והתפתחות פטרת הציפורן כוללים שינויים במבנה ובצבע של הציפורן הנגועה. לרוב הציפורן מתעוותת ונוצרים בה חריצים. במקרים קיצוניים היא יכולה אף להיסדק ולהתחיל להתפורר.

הצבע של הציפורן הפטרייתית נוטה להיות לבן או צהבהב. חלק בלתי נפרד מהבעיה הם כאבים שבמקרה של פטרת בציפורני הרגליים הופכים כל צעד למקור לייסורים.

בכדי לאבחן פטרת לוקחים משטח מן האזור החשוד בהדבקה וזורעים אותו על קרקע מזון מיוחדת. משם ניתן לקבל תשובה האם קיימת הדבקה, ואם כן- מהו הזן המדביק. קביעת הזן יכולה להיות חשובה מאוד לטיפול.

הטיפול בפטריות בציפורניים

חשוב מאוד לא להזניח מקרים של פטרת ולטפל בהם, זאת בכדי למנוע התפשטות של הפטרייה לציפורניים נוספות ולעור כף היד או הרגל.

הבשורה המשמחת לסובלים מפטרת הציפורניים הוא שבניגוד לדעה המקובלת בעבר, כיום קיימות שיטות רבות המיועדות לטיפול בפטרת הציפורן. יעילותן של כל אחת מהשיטות משתנה בהתאם למטופל ולפטריה שבה הוא נדבק.

הטיפול הנפוץ ביותר הוא טיפול מקומי באמצעות משחות או לקים שונים שמורחים על הציפורן הנגועה. משחות כאלה הן לדוגמא "למיסיל" או "פטריון" אותם ניתן להשיג ללא מרשם רופא, לק נפוץ הוא "אמולורפין 5%" והוא ממיס את הפטריה ומונע ממנה להתרבות, הלק הנ"ל מחייב מרשם רופא.

טיפול נוסף הוא טיפול סיסטמי בכדורים. "למיסיל" הם כדורים המיועדים לטיפול בעיקר בפטריות מסוג דרמטופיטים, "ספורנוקס" מתאימים לטיפול גם בדרמטופיטים וגם בקנדידה.

הרפואה הסינית משתמשת במיצויים מצמחים שונים וחומרים טבעיים אחרים לטיפול בפטרת הציפורן. לרוב מדובר בעיקר במשחות או טיפות. מקובל לחשוב כי לשמן רוזמרין יש סגולות המסוגלות לרפא את הפטרת.

טיפול חדשני יותר לפטרת הציפורן, הוא טיפול ממוקד בלייזר שמפרק למעשה את הפטרייה ואמור למנוע את חזרתה באופן מוחלט.

במקרי קיצון שאינם ניתנים לטיפול, מבצעים ניתוח להסרת הציפורן. מקרים אלה הם נדירים כיום מכיוון שהטיפולים הקיימים הם יעילים מאוד.