סיכונים אפשריים במקרים של התפחתות פטרת בציפורניים

פטרתפטרת הציפורניים נגרמת על ידי פטרייה התוקפת את העור שמתחת לציפורן ומתרבה שם עד שמגיעה לגודל רב הגורם לכאב ולסימנים שונים.

הבעיה מתחילה כאשר הפטרייה מגיעה אל העור ומתיישבת שם, תוך ניצול מצע הגידול הנהדר שהאזור מציע.

באיזור הציפורניים, הפטרייה נהנית מתנאים מצוינים להתפתחות – אזור חשוך, לחות, חמימות, ומעט אמצעי הגנה של הגוף (בשל זרימת דם מועטת לאזור).

בזכות תנאים אלה, הפטרייה מתחילה להתרבות ולתפוס שטח שהולך וגדל בתוך הציפורן. לאורך הזמן, הפטרת מתפשטת ותופסת שטח רב מאוד, ובסופו של דבר גורמת לסימנים השונים המאפיינים את פטרת הציפורניים.

מהי פטרייה ואיך היא מזיקה לגוף?

פטרייה היא מיקרואורגניזם אאוקריוטי (בעל גרעין) שחי בתנאים מסוימים מאוד. קיימות פטריות שמועילות לאדם, כמו לדוגמא השמרים, וחלק מהעובשים (שמספקים פניצילין) אך מנגד פטריות מסוגים שונים עלולות גרום לנזקים חמורים, כפי שאנו רואים במקרים של פטרת הציפורניים.

הפטריות חיות באזורים חמימים ולחים (כמו מקלחות מלוכלכות), ויכולות לחדור אל תוך העור והציפורניים על ידי מנגנונים שונים. לאחר החדירה לעור, הפטרייה מתיישבת שם וממשיכה להתרבות, מכיוון שהגיעה לאזור נוח וטוב.

ככל שהמצב בו הפטרייה נמצאת כולל תנאי גידול טובים יותר, כך הפטרייה תתפתח בצורה מהירה יותר ותגרום לנזק רב. ולכן, כפות רגליים שאינן מאווררות והיגיינה לא נאותה מגבירים את הסיכון להתפתחות הפטרת, ומעלים את הסיכויים להתפתחות סימנים שונים של פטרת הציפורניים.

בסופו של דבר, הפטרייה מנצלת את התנאים הטובים שמקנה לה אזור הציפורניים ומתרבה שם. ההתרבות הקיצונית הזו גורמת לאחר תקופה מסוימת נזק רב, שמתבטא בשינוי צבע הציפורניים, התקלפותם, כאב וריח רע.

גורמי סיכון להתפתחות פטרת הציפורניים

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות פטרת הציפורניים הם גיל מבוגר והיגיינה לקויה. אנשים בגילאים מבוגרים נוטים יותר להתפתחות פטרת הציפורניים, בגלל סיבות שונות. בדרך כלל, ככל שהגיל מבוגר יותר, אספקת הדם לרקמות יורדת, ולכן הגוף לא מצליח להגן על האזורים הפריפריים בצורה נאותה.

בנוסף, קצב גדילת הציפורניים בגילאים המבוגרים יורד, ובכך הסיכון להתפתחות זיהום בציפורניים עולה בצורה משמעותית. ומלבד זאת, במהלך השנים הסיכוי להיחשף לפטריות השונות עולה, ולכן מבוגרים סובלים מיותר "שנות חשיפה לפטריות" ונוטים לפתח את הפטרת.

מלבד זאת, היגיינה לקויה ורטיבות באזור כפות הרגליים מעלים באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות פטרת הציפורניים.

חיילים, אנשים שעוסקים בפעילות פיזית מרובה או כאלה שלובשים נעליים לא מאווררות נוטים יותר לפתח את פטרת הציפורניים. בנוסף, אנשים הסובלים מפסוריאזיס, פציעות בציפורניים או סכרת גם כן נוטים לפתח את פטרת הציפורניים בגלל סיבות שונות.

סיבוכים אפשריים עקב הפטרייה

מלבד חוסר הנעימות והכאב הרב הנגרם כתוצאה מפטרת הציפורניים, מחלה לא מטופלת עלולה לגרום לנזק קבוע לציפורניים ולזיהומים שונים בכף הרגל (ראו גם: פטרייה בכף הרגל).

הסיכון הגדול ביותר לסיבוכים של פטרת הציפורניים מופיע אצל אנשים הסובלים מסכרת או לכאלה עם מערכת חיסונית חלשה (כמו לדוגמא חולי איידס, לוקמיה או מטופלים בתרופות לדיכוי מערכת החיסון).

הסיבה לכך היא מספר נמוך ביותר של תאי חיסון בסירקולציה, וחוסר יכולת להתמודד כהלכה עם הפטריות. אצל חולי סכרת מדובר בחוסר אספקת דם לפריפריה, הנגרם בגלל נזקים לכלי הדם הקטנים.

הסיבוך העיקרי של פטרת הציפורניים הוא סיכון מוגבר לצלוליטיס – זיהום חיידקי של העור. סיבוך זה אופייני בעיקר אצל חולי סכרת, ודורש טיפול מיידי בגלל חשש להתפשטות.

אי לכך, אנשים שבסיכון חייבים להשגיח היטב על מצב כפות הרגליים, ולגשת לרופא בכל מקרה של התפתחות פטרת או פגיעה מסוג שונה בכף הרגל.

חשוב לזכור שלמרות שמדובר בבעיה מינורית, היא עלולה להסתבך ולגרום לנזק רב ולסכנת חיים.